החלטה בתיק ת"א 10733-05-10

1. לפני בקשה לתשלום תכוף, על פי סעיף 5 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").

2. המבקש, יליד 1957, נשוי ואב לשני ילדים, נפגע בתאונת דרכים ביום 14.7.09. למחרת היום פנה המבקש למרפאות "טרם" והתלונן על כאבים בצוואר. מספר ימים לאחר התאונה, ביום 20.7.09, פנה המבקש לבית חולים הדסה עין כרם והתלונן על כאבי בטן שהחלו, לדבריו, יומיים לאחר התאונה. בבדיקתו נמצא נמק של האומנטום (מעין "וילון" המכסה על המעיים, כמוסבר בחוות דעת המומחית), ועקב כך הוא נותח. בחודש נובמבר 2009 התפתח בקע במקום הצלקת הניתוחית וביום 10.1.10 אושפז המבקש פעם נוספת לשם תיקון הבקע.

3. המבקש טען בבקשתו, כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו לחזור לעבודתו במד"א כנהג אמבולנס. לטענתו, לאחר התאונה המשיך לקבל שכר על חשבון ימי מחלה, אך החל מחודש נובמבר הוא אינו מקבל כל שכר. המבקש טען כי שכרו עמד בממוצע ע"ס 10,500 ש"ח לחודש וביקש כי ישולם לו תשלום תכוף בסך 84,000 ש"ח: 21,000 ש"ח בגין חודשים נובמבר-דצמבר 2010, בהם לא קיבל לטענתו שכר שכן ניצל את כל ימי המחלה שעמדו לרשותו ו-63,000 ש"ח בגין 6 חודשים נוספים.

4. בבקשתו טען המבקש, כי הוצאותיו לצרכי מחיה היו בגובה הכנסותיו, ואולם לא הובא כל פירוט לגבי הוצאות והכנסות התא המשפחתי כולו. בדיון שנערך לפני הצהיר המבקש כי אשתו לא עובדת וכי הכנסתו היחידה היא תשלום חודשי בסך 2,000 ש"ח שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב פציעה שהיתה לו בעברו. המבקש טען עוד, כי בתו חולה במחלת קרוהן ונזקקת לאוכל מיוחד, אך אינה מקבלת תשלום מהמל"ל. כן נטען על ידו כי לו ולאשתו חשבון בנק אחד בלבד בבנק לאומי וכי כיום הוא אינו עובד ועד לסוף חודש אוקטובר 2010 ניצל את כל ימי המחלה שעמדו לרשותו.

5. לאחר הדיון נדרש המבקש להמציא מסמכים המעידים על הכנסותיו והוצאותיו, ובהם דפי חשבונות בנק, פירוט יתרות בבנק, אישור על תשלומי מל"ל ואישור מהמעביד לגבי המועד בו הפסיק לקבל שכר. מהמסמכים שהוגשו לתיק עולה כי המבקש לא דייק בדבריו, וזאת בלשון המעטה. כפי שניתן להיווכח מהמסמכים, המבקש מקבל קיצבת נכות חודשית בסך 3,879 ש"ח, ולא כנטען על ידו. כמו כן, בנוסף לחשבון בבנק לאומי, מתברר כי לאשת המבקש חשבון נוסף בבנק הפועלים, אליו נכנסת קצבת ילדים בסך 360 ש"ח וכן תשלום חודשי מהמל"ל בסך 2,416 ש"ח בגין מחלת בתו, אף זאת בניגוד לנטען על ידו. חשבון זה היה מצוי, בעת הגשת המסמכים, ביתרת זכות בסך 13,688 ש"ח. עוד עולה מהמסמכים כי המבקש ואשתו משלמים משכנתא בסך כ-3,000 ש"ח ונוכח יתרת החובה בחשבון בבנק לאומי, לא כובדו תשלומי המשכנתא. כאמור, המבקש נדרש להמציא גם מסמך מהמעביד לגבי המועד בו הפסיק לשלם שכר. במסמך שהוגש אישר המעביד כי המבקש ניצל את מלוא חופשת המחלה שלו עד ליום 9.10.11 "והחל מתאריך 17.1.11 הסתיים גם ניצול ימי החופשה של העובד". כלומר, עד ליום 17.1.11 קיבל המבקש שכרו, אם על חשבון ימי מחלה ואם על חשבון ימי חופשה.

6. בין לבין התקבלה בתיק בית המשפט חוות דעת המומחית, ד"ר יהודית הד, אשר מונתה לשם הערכת מצבו של המבקש עקב תאונת הדרכים. בחוות דעתה קבעה המומחית, כי המבקש סובל מנכות בשיעור 20% בגין הבקע הגדול בבטנו ו-10% נכות עקב החמרה בסוכרת, שקודם לתאונה היתה מאוזנת על ידי דיאטה וכדורים וכעת נזקק המבקש מידי פעם לזריקות אינסולין.

7. הליך התשלום התכוף, על פי מהותו ותכליתו, בא להבטיח סעד מהיר וזמני, אשר בגדרו אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה אלא פוסק על יסוד ראיות לכאורה בלבד:

"התשלום התכוף, כשמו כן הוא; מטרתו ומהותו הם תשלום להקלה מיידית של תוצאות התאונה, שנועד להקדים את החיוב העיקרי; כל שעולה ממנו הוא כי חלק מן התשלום המשולם בהתדיינות רגילה בסופם של ההליכים ועל יסוד ההכרעה במחלוקת שעלתה בהם, יוחש ויוקדם וישולם בטרם נדונה התובענה, כדי למנוע סבל מן הזכאי לתשלום. כדוגמת המזונות הזמניים אין הכוונה אלא לתרופת ביניים שאיננה באה במקום ההכרעה לגופה. המשמעות האמורה של התשלום מצאה ביטויה גם בקביעה כי החלטה בבקשה לתשלום תכוף איננה מהווה מעשה בית דין.

ההחלטה בקשר לתשלום התכוף אינה מביאה הכרעה סופית בשאלה אם פלוני זכאי לפיצוי ומה שיעור הפיצוי, כפי שהחלטה בעניין מזונות זמניים, למשל, איננה קובעת שפלוני חייב במזונותיה של פלמונית ואם כן מה שיעורם של המזונות. החלטה כאמור מאמצת מצב פתיחה ראשוני ובנויה על ההנחה - שאף היא כמובן תולדה של עיון ושיקול - לפיה יש סבירות לכאורית לטענות המועלות בתובענה, וכי קיים, על כן, הצדק למנוע מחסור וסבל מידיים מן התובע בתקופת הביניים עד שתתברר התביעה עד תומה.

אין בהחלטה כזאת כדי להביא את ההליכים לסיומם אלא נהפוך הוא: ההחלטה בנויה על ההנחה שיהיה דיון בהליך העיקרי אשר בו יתבררו הזכויות והחבויות. כאמור, אין בהחלטה גם כדי להכריע בגורלו של הדיון לגופו".

(בש"א 816/91 (ע"א 2745/90) אביבה בארי נ' חיים הלפרין, פ"ד מה(3), 57 , 59-60 (1991)).

בשלב זה מסתפק, אם כן, בית המשפט בראיות לכאורה בעת בחינת זכאותו של הנפגע לפיצויים על פי החוק ואף לגבי שיעורו של התשלום התכוף אין בית המשפט נכנס בשלב זה לעומקן ולפרטיהן של העובדות (א' ריבלין, תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית), 625).

8. סעיף 5 לחוק הפיצויים קובע כי התשלום התכוף יינתן בגין הוצאות שהוצאו בעבר על ידי הנפגע לצרכי ריפויו וכן תשלומים חודשיים בגין ההוצאות העתידיות, ובכלל זה הוצאות לצרכי ריפוי, סיעוד ולצרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או של התלויים בו. סעיף 5(ב)(2) קובע כי "התשלומים לצרכי מחיה ייקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים...".

צרכי המחיה נקבעים, אפוא, תוך התחשבות ברמת חייו של הנפגע עובר לתאונה. רמת חייו נקבעת על פי שיעור השתכרותו לפני התאונה ועל פי כלל הכנסותיו "מכל מקור אחר" בתקופה שקדמה לתאונה, ככל שאלה שימשו אותו לצורכי מחיה. את כלל הכנסותיו קודם לתאונה יש להשוות לכלל הכנסותיו לאחריה (ריבלין, הנ"ל, בעמ' 632).

9. מהמסמכים שהוגשו לאחר הדיון התברר כי כיום למבקש ומשפחתו הכנסות בסכום כולל של כ-6,600 ש"ח לחודש מקיצבאות המל"ל. כן עולה כי החל מיום 17.1.11 הוא אינו מקבל כלל שכר (ולא מסוף חודש אוקטובר, כפי שטען). המבקש לא שב עדיין לעבודתו או לעבודה אחרת, שכן לטענתו מצבו הרפואי אינו מאפשר לו חזרה לעבודתו כנהג אמבולנס, עבודה הכרוכה במאמץ פיסי. המבקש הציג אישורי מחלה מיום 20.7.09 ועד ליום 20.10.09 למשך 93 ימים. ביום 10.1.10 אושפז המבקש פעם נוספת לביצוע ניתוח תיקון בקע בצלקת ניתוחית. לבקשה צורפו אישורי ממחלה לתקופה שממועד אשפוזו השני ועד ליום 31.1.11, שעל פי הרשום בהם המבקש "אינו מסוגל לעבוד".

כאמור, המבקש הניח תשתית עובדתית חסרה בכל הנוגע לצרכי המחיה להם הוא נדרש, ואולם אין ספק שנגרם לו הפסד הכנסה החל מיום 17.1.11, ועל פניו, עובר לתאונה עיקר הכנסות התא המשפחתי היו ממשכורתו. בנסיבות אלה, ובהתחשב בצרכי מחיה סבירים למשפחה בת 4 נפשות וכן במצבו הנוכחי הלכאורי של המבקש, ותוך שנלקחו בחשבון ההכנסות הקיימות ויתר הנתונים העולים מהמסמכים שהוגשו ושפורטו לעיל, ראיתי לנכון לפסוק תשלום תכוף בגין צרכי מחיה על דרך הערכה גלובלית בסך של 40,000 ש"ח.